תחבורה ציבורית ויישום החוק

אחד מהאתגרים הגדולים העומדים בפני אדם עם עיוורון הוא נושא הניידות. אדם עם עיוורון הנעזר בכלב נחייה מקבל לידיו כלב המשמש לו כזוג עיניים, מוביל ומוליך אותו בבטחון.

התחבורה הציבורית, על כל גווניה, היא ברוב המקרים הדרך היחידה בה יכול אדם עם עיוורון להגיע למחוז חפצו שאינו במרחק הליכה.

אנו עדים, לעיתים קרובות מדי, לבורות מצד נהגי התחבורה הציבורית, מוניות, אוטובוסים, מיניבוסים וכדומה. אשר אינם מאפשרים הסעה בליווי כלב הנחייה.

 

אישור משרד התחבורה, אגף התעבורה בדבר חובת הסעת עיוור המלווה בכלב נחיה לפי הוראות תקנות התעבורה

 

א. תקנה 462(ב)
    מחייבת נהג אוטובוס ציבורי להסיע עיוור עם כלב נחיה.
ב. תקנה 508
    מחייבת נהג מונית להסיע עיוור עם כלב נחיה.
ג.  הכלב המוסע חייב להיות קשור ברצועה אך אינו מחוייב בנשיאת זמם על פיו.

סירוב נהג ציבורי להסיע עוור עם כלב נחיה מהווה עבירה על פי דין.

נהגים רבים אינם מודעים לכך כי מניעת זכותם של אנשים עם עיוורון להשתמש בתחבורה הציבורית בליווי כלב נחייה הינה עברה על החוק.

האגודה עומדת בקשר רציף עם משרד התחבורה בניסיון למזער ומתוך כוונה למגר את התופעה הנ"ל.